- להתנדב ליד שרה
נגישות
יד שרה ביוטיוב יד שרה בפייסבוק Yad Sarah English יד שרה בעברית

שקדיה כהן מתנדבת ביד שרה בשני תפקידים: במרכז תצוגה וייעוץ ובסיפורי חיים

מקור לכתבה נגישות ישראל 16/07/09
הגעתי למקום שאני חובשת בו שני כובעים!
בדמיוני אני עומדת על כר דשא ירוק וצלול, יפהפה וגדול. את כר הדשא הנפלא חוצה נחל קטן שזורמים בו מים נקיים וצלולים. המראה נפלא ומרגיע! אני עומדת משתאה על הדרך שעשיתי בחיי.
כשאני עומדת ומסתכלת עוברים לנגד עיני חיי בשנים האחרונות, כאילו אני צופה בסרט. אני רואה את כל ההתמודדות האין סופית עם הטרשת הנפוצה ממנה אני סובלת.
כשאני חובשת כובע אחד, אני אדם פרטי, בעלת משפחה, אישה נשואה לבעלי העובד לפרנסתנו ותומך בי ועוזר לי ככל יכולתו, כדי שאתפקד בבית ללא קושי. בן אחד נשוי ואב לילדים, בת בוגרת שעובדת ולומדת ותורמת הרבה לעם ישראל, בן נוסף, גם הוא נשוי וכמו אחיו הבכור אף הוא אברך בישיבה גבוהה והבן הצעיר חייל בפלס"ר גולני.
משפחה רגילה, לכאורה. אלא שנוסף על כל מה שבני המשפחה לומדים ופועלים, הם גם עומדים לימיני - אם בעזרה פיזית בבית, אם בעזרה נפשית בשיחות ובמכתבים.
כובע שלא קל לחבוש אותו על הראש
לתפקד כאימא, לשוחח, לעזור במה שאני יכולה, לתרום לתפקוד יום-יומי תקין של הבית, לדעת לבקש ולקבל עזרה לחיים יום-יומיים, ובעיקר לראות ולהראות ליקירי שאני רואה את "חצי הכוס המלאה" ושטוב לכולנו ביחד!
הכובע השני הוא תפקידי בהתנדבותי ביד שרה פעמיים בשבוע
פעם בשבוע אני מדריכה במרכז התצוגה והייעוץ - מייעצת לאנשים עם מוגבלויות. בני משפחה של בעלי מוגבלויות ואנשים עם מוגבלויות מכל סיבה שהיא באים לתצוגה כדי לראות ולהתרשם מהאמצעים שיקלו עליהם את שגרת החיים, בו הם מקבלים הדרכה למוצר מסוים והסבר היכן אפשר לרכוש את המוצר הנדרש להם.
מלבד זה אני מגיהה סיפורי חיים של אנשים לפרויקט סיפורי החיים של יד שרה, ובו אנשים שרוצים לספר את סיפור חייהם, עושים זאת אל מול מתנדב. אני מגיהה את הסיפור, וביד שרה מפיקים עבורו חוברת יפה, שכל המשפחה מקבלת אותה ושומעת ויודעת את סיפורו של קרוב משפחתם המבוגר.
בשני תפקידי אני נותנת ביטוי להיותי מרפאה בעיסוק במקצועי. הרקע המקצועי שלי עוזר לי בגישה לאנשים, בעזרה בהתמודדות עם קשייהם, בהקשבה ובפתרון בעיות בהם הם נתקלים.
בעבודתי כמרפאה בעיסוק ידעתי שעצם הנתינה לזולת עוזרת לדימוי העצמי שלי. כיום כשאני יכולה להשתמש בידע הזה, ההתמודדות היום-יומית שלי קלה יותר.
למדתי בשיעור לפרשת השבוע בהר-בחוקותי בספר ויקרא מדרש על הפסוק "וכי ימוך אחיך" - המדרש אומר שצריך לעזור לאחיך העני או המסכן מסיבה כזאת או אחרת. צריך לעזור לו קודם כל בגלל שזו מצווה לעזור, ובנוסף צריך לדעת שהעזרה לאחר בעצם עוזרת לך עצמך!
נוח לי להיתלות באילנות גבוהים - זאת בדיוק ההרגשה שלי!
שלא מרצוני, כיום אינני עובדת בחוץ, אני נמצאת רוב הזמן בבית. כמה טוב לעזור ביד שרה בתחומים שבהם אני יכולה לסייע, וכמה טוב להיות חלק מן העמותה לריפוי בעיסוק (שגם שם אני פועלת במסגרת "הכובע השני" – עזרה לעמותה לריפוי בעיסוק בענייני מזכירות ובהפקת העיתון המקצועי של העמותה).
בעצם העובדה שאני עוזרת, אני עדיין יכולה להרגיש שמקצועי כמרפאה בעיסוק הוא עדיין חלק מן הדימוי העצמי שלי. זה הכובע המקצועי. והכובע האישי, של ההתמודדות עם הטרשת נפוצה ממנה אני סובלת, גם אותו קל יותר לחבוש בידיעה שאני רעיה ואם ותורמת כמיטב יכולתי גם בתחום הזה
">פתח תפריט מובייל">